תאוריית ההתקשרות
דפוס או סגנון ההתקשרות שלנו משפיע על מי שאנחנו בוחרות כבני-זוג.
אנשים עם סגנון התקשרות-בטוחה, ירגישו בטוחים ליצור קירבה, אינטימיות-רגשית וזוגיות בריאה. אנחנו נבחר בני זוג על-פי דפוס ההתקשרות שלנו, גם אם זה מזיק לנו.
התקשרות לא-בטוחה פוגמת גם ביכולת ההורית שלנו.
תמיד מתאהבת בגברים הלא נכונים? מאבד עניין אחרי כמה דייטים? נמנעת מיצירת יחסים רומנטים באופן גורף?
סגנון ההתקשרות שלנו מכתיב לנו עם מי ניצור קשרים ואיך נתנהל בתוכם.
~ אתה חייב להתנתק ולהיות לבד כשיש ריב
~ את מרגישה שאת חייבת לדבר על הכל עד שתפתרו את העניין
~ אתה חייב כל הזמן חיזוקים והוכחות שהיא עדיין אוהבת אותך
~ את חוששת שיום אחד הוא פשוט יקום ויעזוב אתכם
רוצה לדעת איזה דפוס התקשרות מנהל אותך?
התקשרות, כפי שהגדיר אותה ג'ון בולבי, היא הנטייה המולדת שלנו מרגע הלידה לשהות צמוד וקרוב לאימנו, ולהרגיש מוגנים ובטוחים בעזרתה. לקבל מענה מיידי לכל צרכינו, בצורה רציפה ועקבית. התקשרות כזו קיימת גם אצל בעלי החיים כמובן. מנגנון ההתקשרות הוא כה חזק עד שהתינוק נקשר גם להורים מתעללים, לא יציבים ומרוחקים. וכך נוצרים בנו דפוסי התקשרות לא-בטוחים ונמנעים.
.......................
המקור להיווצרות סגנון ההתקשרות הוא צורת הטיפול שקיבלנו מאימנו או הדמות הטיפולית העיקרית שטיפלה בנו.
בבגרותינו, נבחר בני זוג על-פי נטייתם לשמר את דפוס ההתקשרות שלנו, גם אם דפוס זה הוא שלילי.
בטיפול בקליניקה, נוכל לבחון ולשפר את דפוס ההתקשרות שלנו. כך יהיה לנו קל יותר לבחור בן-זוג שיהיה לו דפוס-התקשרות חיובי יותר, ויחד איתו נוכל לבנות זוגיות בריאה.
גם זוגות שחיים את הדינמיקה המכאיבה של סגנון ההתקשרות שלהם יכולים לעבוד על הדפוסים ולהגמיש אותם.
יש עוד סגנונות התקשרות, אני אתייחס כרגע לארבעה עיקריים:
✿ התקשרות בטוחה
✿ התקשרות (לא-בטוחה) נמנעת
✿ התקשרות (לא-בטוחה) אמביוולנטית
✿ התקשרות חרדתית
א.נשים עם דפוס התקשרות-בטוחה, ירגישו נינוחים במצב של קירבה, אינטימיות רגשית וזוגיות הדדית בריאה. אין להם חרדות מחוויה של דחיה, וקל להם לקרוא את תגובות הזולת.
א.נשים עם דפוס התקשרות-נמנעת לא יידעו לפרש נכון את כוונות האחר, ישמרו על ריחוק פיזי ורגשי מהסובבים אותם, וינמנעו מלהסתמך על אדם אחר בגלל חרדה מדחיה.
א.נשים עם דפוס התקשרות-אמביוולנטית לא יבינו את תגובות הזולת. הם משתוקקים לאינטימיות ולקשרים פנטזיונרים, חרדה מנטישה ורגשות מנוגדים כלפי האחר.
א.נשים עם דפוס ההתקשרות חרדתי זקוקים להוכחה מתמשכת שהם אהובים.
.......................
דפוס התקשרות בטוחה
מאפייני הדמות שטיפלה:
מכווננת לצרכי הילד.ה ונענית מייד ובאופן עקבי ומותאם לצרכיו. קל לה להבין איזה צורך נדרש לקבלת מענה, ויש לה מספיק תשומת לב, התבוננות, סבלנות והבנה כאשר הילד מבקש חום, קשר ומגע. התינוק בטוח שהאם תענה לבכיו, כך שהוא מרגיש בטוח ואהוב בנוכחותה. ההורים מאפשרים לילד לחקור בסקרנות את העולם, בעודם זמינים לו כ"חוף מבטחים" שהילד יכול לחזור אליו כדי להתחבר לקשר ולקבל תחושת בטחון. הדמות המטפלת הראשית קבועה. היא אינה נעדרת לזמן ממושך. ההתקשרות של התינוק היא לא *לרעיון* של דמות מטפלת, אלא לאדם ספציפי שהוא נקשר אליו, ומתקשה לתפקד בלעדיו.
מאפייני הבוגרים שגדלו להורים כאלו:
מנהלים קשרים הדוקים וממושכים, המאופיינים ברמה גבוהה של אמון ורמה נמוכה של קנאה. הם חשים בנוח במערכות יחסים קרובות, מחפשים אינטימיות רגשית, נמצאים במערכות עם תלות הדדית בריאה ואינם חוששים באופן תמידי מנטישה או מהתקרבות של האחר.
יודעים לאזן בין אינטימיות לעצמאות ובין הפרדות להתחברות. א.נשים אלו תופסים את עצמם כראויים לחיבה ולאהבה. הם בוטחים באחרים ומסוגלים לשתף ברגשותיהם ולבקש עזרה. יש להם מיומנויות תקשורת טובות.
כשיש חיכוך ביחסים:
הם מסוגלים לווסת את עצמם בזמן טריגר, ולפתור קונפליקטים בזוגיות באופן בונה ותוך שיתוף פעולה. קל להם לבקש עזרה ולהעניק עזרה ותמיכה. סומכים על האחר.
אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה, חברותיים, פתוחים, הנהנים מקשרים קרובים, ויוצרים קשרים חדשים בקלות.
.......................
דפוס התקשרות נמנע
מאפייני הדמות שטיפלה:
לא-מכווננת לצרכי הילד.ה, לא-קשובה, נעדרת רגשית או פיזית. חוסר יכולת לתת מענה לצרכים רגשיים של הילד.ה. מתן מענה לאקוני או מינימלי לצרכים פיזיים, ללא הבחנה בין סוגים שונים של בכי והבעת מצוקה. משאירה את התינוק.ת לבד בחדר או בעגלה לפרקי זמן ממושכים, להתמודד לבד עם צרכים רגשיים ואחרים.
התעלמות ו/או חוסר התייחסות מותאמת לביטויי הצורך של התינוק.ת אם מתוך כוונה כמו אימוני שינה, רצון שהתינוק יידע לווסת את עצמו בלעדיה, דחיפה לעצמאות מוקדמת מדי או ענישה.
או מתוך טראומת ההתקשרות שלהם עצמם כמו עוני ומחוייבות לעבודה, נכות או מחלה, התמודדות-נפש או אתגרים משפחתיים ותרבותיים.
מאפייני הבוגרים שגדלו להורים כאלו:
כמהים לקשר קרוב, אבל אינם בוטחים באחר ומפחדים מדחיה. נמנעים מאינטימיות, משום שקרבה מאיימת עליהם. נמנעים ממצבים שעלולים להיחוות כדחייה. לא סומכים על האחר.
קשה להם לשתף את הרגשות האותנטיים שלהם. לעתים הם עצמם לא מבינים מה הם מרגישים. הם לא יביעו עניין ביחסים, יפגינו קור רגשי ופסיביות ובמקרים קיצוניים גם אלימות.
הם נוטים להיות תחרותיים, מופנמים, קרים ומרוחקים. חשים שבני-זוגם לא מכירים אותם באמת.
כשיש חיכוך ביחסים:
במצבי קונפליקט הם נוטים שלא לשמר או לשקם מערכת יחסים. הם נוטים להתבודד ולהרגיש יותר מווסתים ונינוחים כשהם לבד.
קנאים ולא תומכים בבני זוגם בזמן טריגר. לאחר שחוו שוב ושוב חוסר מענה לצרכיהם כתינוקות, עצם ביטוי הצורך שלהם נחווה על-ידם כמסוכן והם מתקשים לבקש עזרה ותמיכה. הם נמנעים מתלות בסובבים אותם ומעדיפים לסמוך רק על עצמם. הדימוי העצמי החיובי שלהם הוא שביר. כדי להחזיק בו הם בוחרים בהגנה של הכחשת מערכת היחסים, חוסמים תחושות שיכולות לערער את הערך העצמי וקולטים מחוות של אהבה כאיום.
הם ספקנים בכל הקשור לאהבה והקשר הרומנטי נתפס בעיניהם כאפיזודה חולפת, המלווה בחשש כבד מאינטימיות. לכן, הם נמנעים מאוד בקשריהם הרומנטיים, לא ישקיעו רגש רב במערכת היחסים ולא יחוו צער גדול כאשר הקשר יגיע אל קיצו.
.......................
דפוס התקשרות אמביוולנטי
מאפייני הדמות שטיפלה:
לא עקבית במענה לצרכי הילד.ה. לעתים מראה חיבור, לעתים ניתוק. לא עקבית בקשב, בסבלנות שלה והבנת צרכי הילד.ה. הקשר נע בין התעלמות מצרכי הילד.ה, להקשבה. עונשים ופרסים.
נטייה להתעלם מבכי והבעת המצוקה של הילד עד שזה מקצין את הבעת הצרכים שלו. כמו בכי חזק וממושך, התנהגות שדורשת את התערבות ההורה, או אפילו פיתוח מחלה/ כאב פיזי שלא מאפשר התעלמות. לעתים נוצר שיבוש תפקידים בו הילד נדרש למלא את צרכי ההורה, ולְרַצות אותו כדי לקבל מענה ראוי לצרכיו.
מאפייני הבוגרים שגדלו להורים כאלו:
זקוקים להמון קירבה, אינטימיות ומעורבות בקשר, עד לטשטוש גבולות בין-אישיים. הם נוטים לסבול מחרדה, ספקות פנימיים ודאגה טורדנית בנוגע ליציבות הקשר.
הפרדות ואוטונומיה מאיימות עליהם ויש להם פחד עמוק מנטישה. ביחסים זוגיים הם תובעניים ותלותיים. הם נוטים לתפוס את בן/בת-הזוג כפחות מחוייבים מהם למערכת היחסים. מעוניינים במערכת יחסים אינטימית, אך חרדים שבני הזוג לא יחזירו להם אהבה וינטשו אותם. בני-זוגם נתפסים בעיניהם כלא זמינים, מרוחקים ולא אוהבים.
במערכות היחסים שלהם הם משתפים רגשות וזקוקים לתלות-הדדית, תשוקה מינית מוגברת, אובססיביות, קנאה וחוסר יציבות רגשית. הם נוטים להתאהב תכופות.
הקשר הזוגי מאופיין במשברים, תנודתיות, דרמות ופרידות תכופות. הם חווים קונפליקטים פנימיים ותחושות שהם לא מובנים. תלויים באחר לחיזוק והכרה בערכם.
בגלל חוסר העקביות במענה לצרכים שלהם בילדות הם פיתחו מיקוד-יתר על האחר ומיקוד-חסר על עצמם. הם מרַצים ומתאימים את עצמם לבן/בת-הזוג כדי לזכות באהבה ויציבות.
כשיש חיכוך ביחסים:
במצבי מצוקה וטריגר הם יתקשו לווסת את עצמם לבד וזקוקים נואשות לאחר כדי להירגע. בגלל הבלבול בילדות הם יתקשו להבין את ביטויי האהבה כלפיהם. הם זקוקים לאישוש עקבי לאהבה ונאמנות מבן/בת-הזוג.
בשל החרדה שבסוף ינטשו אותם, הם עשויים לסיים מע' יחסים מוקדם מדי/ללא צורך, או לשמור על קשר שאינו בריא עבורם - רק מתוך חשש להישאר לבד.
.......................
דפוס התקשרות חרדתית
מאפייני הדמות שטיפלה:
הדמות המטפלת העיקרית לעיתים תומכת ומגנה על הילד ולעיתים נמנעת מכך, הילד מפנים כי לא תמיד יקבל הגנה בעת הצורך. ברגעים מאיימים ילד במצב זה יפעיל את מערכת ההיקשרות, יחפש קרבה והגנה, ויתקשה להתנתק מהדמות המטפלת גם כאשר האיום חלף.
מאפייני הבוגרים:
פחד מנטישה, לצד חרדה וספקות סביב יציבות הקשרים בחייהם. במערכות יחסים זוגיות, לרוב ייתפסו כבני זוג תובעניים ותלותיים. הפרדות ואוטונומיה מאיימות עליהם ויש להם פחד עמוק מנטישה. תלויים באחר לחיזוק והכרה בערכם.
הם נוטים לתפוס את בן/בת-הזוג כפחות מחוייבים מהם למערכת היחסים.
כשיש חיכוך ביחסים:
במצבי מצוקה וטריגר הם יתקשו לווסת את עצמם לבד וזקוקים נואשות לאחר כדי להירגע. בגלל הבלבול בילדות הם יתקשו להבין את ביטויי האהבה כלפיהם. הם זקוקים לאישוש עקבי לאהבה ונאמנות מבן/בת-הזוג. בשל החרדה שבסוף ינטשו אותם, הם עשויים לסיים מע' יחסים מוקדם מדי/ללא צורך, או לשמור על קשר שאינו בריא עבורם - רק מתוך חשש להישאר לבד.
במערכות היחסים שלהם הם משתפים רגשות וזקוקים לתלות-הדדית, תשוקה מינית מוגברת, הם אובססיביים, קנאים ובעלי חוסר יציבות רגשית. הם נוטים להתאהב תכופות. הקשר הזוגי מאופיין במשברים, תנודתיות, דרמות ופרידות תכופות. נוטים ליצור קשרים עם בעלי דפוס קשרות נמנע.
